מחבר: ד״ר אבישי קליין
בעקבות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שמירה על פרטיות המשתמשים הפכה לחלק בלתי נפרד מעבודת הפיתוח. מדריך זה נותן לכם כלים מעשיים ליישום גישת "עיצוב לפרטיות" (Privacy by Design) כדי לעמוד בדרישות החוק ולבנות מוצרים אמינים יותר. בקצרה, התהליך כולל ארבעה עקרונות מרכזיים: מיפוי של כל נקודות האיסוף של מידע אישי (טפסים, קוקיז וכו'); שקיפות מלאה והסבר פשוט למשתמש בכל נקודת איסוף כזו; שיתוף פעולה הדוק עם הצוות המשפטי כדי להבטיח שהקוד תואם למדיניות הפרטיות; ובניית יכולות טכניות ב-Backend שיאפשרו למשתמשים לממש את זכותם לעיין ולתקן את המידע שלהם. יישום נכון של עקרונות אלו ימנע סיכונים משפטיים לחברה ויבנה אמון עם המשתמשים שלכם.
למה זה חשוב?
תיקון 13 לא רק מוסיף דרישות משפטיות חדשות – הוא בעצם משנה את הדרך בה מפתחים צריכים לחשוב על אתרים ואפליקציות. זה לא "עוד וי" ברשימת המטלות, אלא שינוי תפיסה: פרטיות היא חלק אינטגרלי מהחוויה. משתמשים היום מצפים לדעת מה קורה עם המידע שלהם, והם גם יודעים לדרוש זאת. אתר שמכבד את הפרטיות הוא אתר שמשדר מקצועיות ואמינות.
שלב 1: לזהות איפה אוספים מידע
הצעד הראשון הוא להבין מה נחשב מידע אישי ואיפה אתם נוגעים בו בקוד.
זה כולל:
- פרטים ישירים כמו שם, מייל, טלפון או כתובת.
- מזהים מקוונים כמו IP, Device ID, או מזהה ייחודי במסד נתונים.
- מידע התנהגותי כמו היסטוריית גלישה או מיקום.
- שילובי נתונים שמאפשרים לזהות אדם (כמו תנועת עכבר ייחודית או סל קניות).
בכל מקום שבו אתם מקבלים, שומרים או מעבדים נתון כזה – אתם נמצאים ב"צומת פרטיות". זה יכול להיות טופס הרשמה, תהליך צ'ק-אאוט, פיקסל של מטא או כלי אנליטיקה.
שלב 2: מה עושים בצומת פרטיות?
ברגע שהבנו איפה נאסף המידע, צריך ליידע את המשתמש בצורה ברורה:
- למה אתם צריכים את המידע?
- האם זה חובה או נתון לבחירתו?
- מה קורה אם הוא לא מוסר את זה?
- מי מקבל את המידע (לדוגמה: חברת שליחויות)?
- איך אפשר ליצור אתכם קשר ומה הזכויות שלו?
לא צריך להציף את המשתמש בטקסטים משפטיים ארוכים. מספיק הסבר קצר וברור עם קישור למדיניות הפרטיות המלאה.
שלב 3: עבודה עם הצוות המשפטי
אתם לא כותבים את מדיניות הפרטיות – זו אחריות עורכי הדין. אבל אתם אלה שמתרגמים את ההתחייבויות מהמסמך המשפטי לקוד בפועל.
התפקיד שלכם:
- לוודא שיש קישור תקין למדיניות בכל מקום רלוונטי.
- לספק לצוות המשפטי רשימה של כל הכלים והטכנולוגיות שהטמעתם (Google Analytics, Stripe, AWS וכו').
- להכיר את ההתחייבויות ולוודא שהקוד לא סותר אותן.
שלב 4: קוקיז וטכנולוגיות מעקב
החוק הישראלי מתמקד בשקיפות – ולכן אנחנו ממליצים להטמיע באנר קוקיז באתר. הוא לא אמור לעצבן את המשתמש, אלא להסביר לו בצורה פשוטה שיש שימוש בקוקיז, ולתת קישור למדיניות המלאה.
במדיניות עצמה חשוב לפרט: איזה כלים אתם מפעילים, למה אתם משתמשים בהם, ואיך המשתמש יכול לנהל את ההעדפות שלו.
שלב 5: זכויות המשתמש ב-Backend
המשתמש הוא בעל הבית של המידע. המשמעות המעשית: אתם צריכים לאפשר לו לעיין במידע שלו, וגם לתקן אותו.
- עיון במידע: פיתוח יכולת לאסוף נתונים על משתמש ספציפי מכל המערכות באתר, לאגד אותם למסמך מסודר ולאפשר עיון שלהם.
- תיקון מידע: לאפשר למשתמש לערוך את פרטי הפרופיל, או לארגון לתקן מידע דרך ממשק ניהול מאובטח. במידה ואין אפשרות למשתמש לערוך את הפרטים, יש לאפשר לו לפנות להנהלת האתר שתטפל לו בבקשה.
צ'קליסט פרקטי למפתחים
- עברו על הקוד ומפו את כל נקודות איסוף המידע.
- ודאו שיש יידוע נקודתי ברור וקישור למדיניות.
- סנכרנו עם הצוות המשפטי לגבי כל שירות צד ג' בשימוש.
- הטמיעו באנר קוקיז פשוט ושקוף.
- תכננו ארכיטקטורה שתאפשר תמיכה בזכויות המשתמשים.
לסיכום
עיצוב לפרטיות הוא לא רק "עוד חובה חוקית" – זו דרך לבנות מוצרים אמינים ומקצועיים יותר. זה המפתח ליחסי אמון עם המשתמשים שלכם, ובסופו של דבר גם ליתרון תחרותי בשוק.
*הבלוג נכתב על ידי ד״ר אבישי קליין, ראש תחום פרטיות סייבר ובינה מלאכותית, ברנע ג׳פה לנדה ושות׳.
מטרת פרסום הבלוג היא להנגיש מידע לקהילת בוני האתרים. אלמנטור אינה אחראית לתוכן הבלוג ואין לראות באמור משום ייעוץ משפטי מטעמה.
לשאלות והתייעצות: [email protected]
מידע נוסף באתר: barlaw.co.il/privacy_law